דמיינו ילד שאתמול אהב את שני הוריו בכל ליבו, והיום, כאילו במטה קסם, הוא מסרב אפילו לראות את אחד מהם. זו אינה עלילה של סרט – זוהי מציאות כואבת שמתרחשת בבתים רבים בישראל, והיא נקראת "ניכור הורי".
בעולם שבו גירושין הפכו לחלק משגרת החיים של משפחות רבות, ניכור הורי הוא תופעה שחשוב להכיר ולהבין. זה לא עוד מושג מורכב השמור לפסיכולוגים ועורכי דין – זו מציאות שמשפיעה על חיי היומיום של הורים וילדים, ושכולנו צריכים להבין אותה כדי למנוע את נזקיה.
אז מה זה בעצם ניכור הורי?
במילים פשוטות, זה מצב שבו ילד מתחיל לדחות ולשנוא הורה אחד, בדרך כלל בגלל השפעה (מכוונת או לא מכוונת) של ההורה השני. זה לא קורה ביום אחד – זה תהליך שמתפתח לאט, כמו טפטוף מתמשך שבסופו של דבר יוצר נהר של ריחוק רגשי.
איך נזהה את זה?
תארו לעצמכם ילד שפתאום מתחיל לדבר על אחד מהוריו במילים שנשמעות כאילו הועתקו ממבוגר. "אבא שלי תמיד היה אדם רע", "אמא שלי לא באמת אוהבת אותי". כשילד בן שמונה מדבר כמו עורך דין בן ארבעים – זו נורה אדומה. או כשילדה שתמיד אהבה לבלות עם אמא שלה פתאום טוענת שהיא לא זוכרת אף רגע טוב איתה – גם זה סימן מדאיג.
הנזק?
הוא עמוק הרבה יותר ממה שנראה על פני השטח. זה כמו לזרוע מוקשים רגשיים בנפש של ילד. בטווח המיידי, ילדים שחווים ניכור הורי עלולים לסבול מחרדה, מקשיים בלימודים ומבעיות חברתיות. אבל הפצצה המתקתקת האמיתית היא בטווח הארוך – כשהם יגדלו, הם עלולים להתקשות ליצור קשרים בריאים, לסבול מדיכאון, ובעיקר – להתקשות לבטוח באחרים.
ומה קורה למשפחה?
תחשבו על אפקט הדומינו – זה לא נעצר רק בהורים ובילד. סבא וסבתא מאבדים קשר עם הנכדים, דודים ודודות נעלמים מהתמונה, ומה שהיה פעם משפחה חמה הופך למערכת של מחנות וקואליציות. זה כמו מלחמת אזרחים משפחתית, שבה אין באמת מנצחים.
אז מה עושים?
קודם כל – מזהים. אם אתם הורים שחווים את זה, או מכירים מישהו שחווה, חשוב להבין שיש דרכי פעולה. החוק הישראלי מכיר בתופעה. בתי המשפט לענייני משפחה התחילו להתייחס לניכור הורי ברצינות רבה, ויש כבר פסקי דין חשובים בנושא. למשל, בית המשפט קבע שניכור הורי יכול להיחשב כסוג של התעללות נפשית, וזה אומר שיש כלים משפטיים להתמודד איתו.
אבל המשפט הוא רק חלק מהפתרון. הדבר החשוב ביותר הוא להבין שאפשר לשנות את המצב. יש היום מטפלים שמתמחים בתופעה, יש קבוצות תמיכה להורים, ויש דרכים לבנות מחדש את הקשר שנהרס. זה לא קל, זה לא מהיר, אבל זה אפשרי.
מה יכול לעזור?
קודם כל – תקשורת. גם כשקשה, גם כשכואב, חשוב לשמור על ערוץ תקשורת פתוח עם הילד ועם ההורה השני. לא להיגרר להאשמות, לא להיכנס למלחמות, אלא לזכור שבסוף – טובת הילד היא מעל הכל.
חשוב גם לדעת את הזכויות שלכם. כהורה, יש לכם זכות בסיסית לקשר עם הילד שלכם. יש לכם זכות לדעת מה קורה איתו בבית הספר, בבריאות, בחיים. אלה לא סתם זכויות – זו המסגרת שמאפשרת להיות הורה משמעותי בחיי הילד.
לסיכום
ניכור הורי הוא לא גזירה משמים. זו תופעה שאפשר למנוע, שאפשר לטפל בה, ובעיקר – שחשוב להכיר אותה. כי רק כשנבין מה קורה, נוכל לעצור את זה. כי בסוף, כל ילד צריך את שני ההורים שלו, וכל הורה צריך את הילד שלו.
ואולי הכי חשוב – אם אתם עוברים את זה, אתם לא לבד. יש עוד אנשים שמתמודדים עם זה, יש אנשי מקצוע שיכולים לעזור, ויש תקווה. כי בסופו של דבר, אהבת הורה לילד היא אחד הדברים החזקים ביותר שיש, וכשמבינים את זה – אפשר להתחיל לרפא.
